פוליגון נדל"ן בע"מ נ' הום סנטר )עשה זאת בעצמך( בע"מ

החלטה

בקשה בפני למתן רשות להגן.

התובעת, המשיבה, הגישה נגד הנתבעת, המבקשת, תביעה בסדר דין מקוצר, לתשלום דמי שכירות המגיעים לה לטענה, מכוח הסכם שכירות מיום 25.06.96 ותוספת להסכם מיום 12.02.97 (נספחים א' ב' לכתב התביעה), ואשר עולים כדי 2,011,368 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

הסכם השכירות מתייחס למבנה המצוי במתחם ירקונים, והמבקשת שכרה מבנה זה כדי לעשות בו שימוש לחנות של רשת "הום סנטר" שבבעלותה. לשם ניהול העסק האמור במתחם הנ"ל היה צורך בקבלת היתר לשימוש חורג. אין מחלוקת כי היתר שכזה לא ניתן ומשום כך נסגרה החנות בהתאם לצווים שיפוטיים שניתנו מכוח חוק רישוי עסקים תשכ"ח - 1968. התביעה מתייחסת לאי תשלום דמי השכירות לתקופה שבין 01.05.02 – 20.01.03. אין מחלוקת שדמי השכירות לתקופה האמורה לא שולמו, אך המבקשת טוענת שלא היה עליה לשלמם, ומכאן הבקשה שבפני.

בגין העסקה האמורה התנהלה בין הצדדים תובענה אחרת בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 2382/07; להלן "תביעת הום סנטר"), במסגרתה הגישה המבקשת נגד המשיבה תביעה כספית לפיצוי בגין נזקים, הוצאות ואובדן רווחים שנגרמו לה לטענתה. תביעת הום סנטר הוגשה עוד לפני התובענה דנן וההליכים בתיק זה הועמדו בהתאם להחלטת בית משפט זה (כב' השופט קורן) מיום 02.01.05. ביום 31.08.08 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתביעת הום סנטר וערעור על פסק הדין עודנו תלוי ועומד בבית המשפט העליון. על השלכותיו של פסק דין זה חלוקים הצדדים.

בבקשה ובתצהיר התומך בה נטענו על ידי המבקשת מספר טענות בגינן לטענתה אין היא חבה למשיבה כל סכום שהוא, ואביא רק את עיקרי הדברים.

המבקשת טוענת שבהתאם למוסכם בין הצדדים, היה עליה לשלם דמי שכירות רק כאשר החנות פעילה, ולפיכך, ומאחר והצו השיפוטי נכנס לתוקפו ביום 15.05.02, החל ממועד זה אין היא חבה בתשלום דמי שכירות כלשהם גם אם נעשה במקום שימוש לצורכי אחסנה. נטען שעוד טרם נכנס הצו השיפוטי לתוקף פנה מנכ"ל המשיבה, מר יגאל ינאי, למנכ"ל המבקשת, מר אהרון מידן, וביקשו שהמבקשת תמתין עם פינוי הנכס על מנת לאפשר מיצוי הליכים משפטיים ואחרים שהמשיבה ביקשה לנקוט, והבטיחו כי לא ישולמו דמי שכירות עבור תקופה זו. ועוד טוענת המבקשת כי נגרמו לה הוצאות, נזקים ואובדן רווחים והיא זכאית לקזז סכומים אלו מדמי השכירות, אותם היא חייבת, אם בכלל. ולבסוף נטען שהמבקשת ביקשה לפנות את המושכר זמן רב טרם פינויו בפועל (עם מחיקת העתירה המנהלית ביום 12.09.02) אלא שהיא נאלצה להמתין לביצוע שמאות בנכס לשם קבלת שיפוי על השקעותיה כמוסכם בין הצדדים.

המשיבה סבורה שיש ליתן למבקשת רשות להגן אך ורק ביחס לחלק מהתקופה 01.06.02 – 12.09.02 ואף זאת רק בטענה אחת, כי הובטח לה שהיא תוכל להישאר במושכר מבלי לשלם דמי שכירות. לטענתה יש לדחות את כל יתר טענות המבקשת שאינן אלא הגנת בדים. מיום 01.05.02 עד ליום 01.06.02 עשתה המבקשת בנכס שימוש מסחרי או שימוש של סיום הפעילות המסחרית ועליה לשלם בגין כך דמי שכירות מלאים. אין למבקשת כל זכות לקיזוז נוכח ההוראות המפורשות שבהסכם השכירות השוללות מהצדדים את זכות הקיזוז. טענות המבקשת בדבר מניעות מלפנות את הנכס טרם עריכת שומה מוסכמת, נדחו על ידי בית המשפט המחוזי והמבקשת מנועה מלהעלותן בבקשה זו.

ההלכות לעניין מתן רשות להגן ידועות. הכלל הוא שדי לו לנתבע כי יראה שקיימת לו הגנה אפשרית מפני התביעה, כדי שיהא זכאי לקבלת רשות להתגונן. בשלב זה אין בית משפט בודק את מהימנות העדים או את טיב הראיות ומשקלן, אלא הוא בוחן את הראיות על פניהן, כמובן, כפוף למה שעולה בחקירה הנגדית על התצהיר. הטעם לכך הוא שגם מי שסיכויי הגנתו מועטים וקלושים, זכאי לכך שיהא לו יומו בבית המשפט.

בחנתי את טענות הצדדים לאור הכללים האמורים, ואני סבורה שיש ליתן למבקשת רשות להגן כנגד מלוא סכום התביעה. טענות המבקשת לא נסתרו בחקירתו הנגדית של העד. לא ניתן לשלול את הטענות כי הובטח למבקשת שהיא לא תידרש לשלם דמי שכירות כשם שלא ניתן לשלול את טענותיה כי אין לחייבה בתשלום דמי שכירות שעה שלא נעשה בנכס שימוש מסחרי. השאלה אם יש או אין למבקשת זכות לקיזוז טעונה ליבון ואינה ניתנת להכרעה, על פניה, ומתוך האמור בהסכם בין הצדדים. גם שאלת קיומו הוא היעדרו של השתק פלוגתא מחייבת ברור. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר השלכת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעת הום סנטר, ולא ניתן להכריע במחלוקת זו על יסוד החומר החלקי שבפני.

סיכומו של דבר, המבקשת גילתה הגנה אפשרית מפני התביעה ולפיכך אני נעתרת לבקשתה. כתב הגנה יוגש בתוך 15 יום מהיום.

הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪, לפי התוצאות.

קד"מ יתקיים במועד שכבר תואם עם הצדדים ביום 11.11.10 שעה 09:30.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק החלטה זו ללא דיחוי, גם באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ל' חשון תשע"א, 07 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.